מחקר שנערך על ידי האגודה לבוחני הונאות מוסמכים (ACFE) מצא כי ההפסד החציוני מהונאה עומד על $145,000. ב-1 מכל 5 מקרים שנחקרו בלמעלה מ-100 מדינות, העובד. . .
אשר ביצע את ההונאה גרף לכיסו לפחות מליון דולר.
המחקר מצא כי מרבית העובדים שביצעו הונאה אינם, על פניו, האנשים הראשונים בהם יחשדו המנהלים בהיבט זה. יותר מ-80% ממבצעי ההונאה היו אנשים אשר עבדו בחברה במשך שנים, וזו הייתה העבירה הראשונה אותה ביצעו. בנוסף, המחקר הראה כי מבצע ההונאה, בדרך כלל, אינו מגיע לעבודה במטרה לגנוב. הוא עושה זאת בשל צירוף של נסיבות אשר מביא אותו למבצע בו הוא נואש לכסף.
עובדים המשתייכים לתחומי הגזברות, תפעול, מכירות, הנהלה בדרג ביניים או בכירה, שירות לקוחות, רכש או פיננסים, בצעו למעלה מ-75% מכלל ההונאות. במרבית המקרים הללו, הארגונים הצליחו להשיב לעצמם סכום קטן מההונאה, אם בכלל.
הדרך בה מבצעי הונאה נחשפים היא בדרך כלל באמצעות טיפ, כאשר מחצית מאותם טיפים הגיעו מעמיתים לעבודה של מבצע ההונאה. עם זאת, רק למחצית מהחברות שנכללו במחקר, היו "קוים חמים" (Hotlines) שנועדו לצורך דיווח אנונימי של טיפים מסוג זה על ידי עובדים.
דרך יעילה במיוחד להפחתת הונאות היא ניטור מידע. מערכות ממוחשבות המתריעות על טרנזקציות חריגות יכולות להפחית ב-60% את ההפסדים הנובעים מהונאות, ולשפר את שיעור הגילוי שלהן ב-50% בהשוואה לחברות שאינן משתמשות בניטור מידע. יתרה מכך, הונאות שנחשפו על ידי בקרות IT התגלו אחרי פרק זמן קצר יחסית (10 חודשים) וגרמו לנזק חציוני מועט יחסית ($75,000), זאת לעומת הונאות שנחשפו, למשל כתוצאה מטיפ, אשר פרק הזמן הממוצע לגילוין עמד על 18 חודשים, והנזק החציוני שגרמו היה בהיקף $149,000.
על מנת להתמודד עם סיכוני הונאות מסוגים שונים העלולים להתבצע תוך שימוש במערכות המידע במחשוב, נדרש לערוך סקר סיכונים מקצועי. סקר זה צריך לכלול גם מיפוי של נכסי המידע של הארגון ומיקומם הפיזי, רמת הפגיעות של מערכות המידע בארגון ושל הגורם האנושי. על בסיסו, ניתן לגבש המלצות אופטימליות בדבר פתרונות ממוקדים המתועדפים לפי פוטנציאל הנזק לארגון, בהתאם לתרחישי הונאה שונים. הדבר ניתן לביצוע במסגרת סקר סיכונים ותהליכים מלא או במסגרת פרויקט ניהול סיכונים ייעודי. אם ברצונך לשמוע פרטים נוספים, אנא צור עימנו קשר.
למחקר המלא- כאן